#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שג. באיזה אופן מותר לחמרים לקבל מעות במקום היוקר על מנת ליתן להם לזמן פלוני כשער מקום הזול ומדוע? 	"לדעת רש""י (ד""ה מ""ט) מותר אפילו אם אחריות הסחורה בחזרה היא על החמרים. ולתוס' (ד""ה החמרים) אם אחריות הסחורה בחזרה היא על החמרים יש בזה איסור משום ריבית, ומותר רק כשהאחריות בחזרה על הנותנים ולכך נחשב הדבר כאילו מיד לאחר שקנו את התבואה במקום הזול הקנו אותה לנותנים ופרעו את החוב.לר""ח (בתוד""ה מאי) מותר רק אם נותן שכר החמורים. ולתוס' א""צ שהקילו חכמים בריבית דרבנן.והטעם שמותר לחמרים לטרוח עבור הנותנים ולרש""י אף לקבל על עצמם אחריות לרב פפא משום דמגלו להו תרעא, לפרש""י שבעלי בתים של מקום הזול נותנים להם בהקפה ולר""ח (בתוד""ה ניחא) שבעלי בתים המלוים מגלים להם שערי היוקר, שפעמים בעוד שהולכים החמרים למקום הזול וחוזרים מתייקרים כאן, ובעלי הבתים מודיעים להם ומסייעים להם למכור. ולרב אחא בריה דרב איקא משום שמוכרי התבואה במקום הזול כששומעים שאין אלו משתכרים בה מוכרים להם יותר בזול <sup>רז</sup>.ומותר רק בתבואה ולא בפרקמטיא דלא שכיחא דמי שמכר לו היום לא ימכור לו למחר. ולאדם חשוב מותר רק קצת בהוזלה דאדם חשוב שאני.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רז.  ולא כתבתי הנפק""מ משום שכתב בהגה' הגר""א בשם הב""י דלא פליגי.</span>"	"ב""מ עג. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שד. מאי פרדיסא דאסר רב ומדוע אסר, ומאי תורי דהתיר רב ומדוע התיר? 	"רש""י פירש דפרדיסא היינו לקנות יין מן הכרם בדמים פחותים, כל פירות שנה זו בכך וכך ולוקחים אותם כשהן בוסר או סמדר <sup>רח</sup>. ורב אסר דמשום הקדמת מעות לזמן הבציר קמוזיל גביה והוי אגר נטר ליה.תורי: רש""י פירש שתורי שרב התיר, במקום שבוצרים כרמים בשוורים בעגלה ומוליכים את העגלה בין שורות הכרמים ומתקלקלים רגלי השוורים בקלחי שרשים שבקרקע והפסדם רב <sup>רט</sup>.והתוס' (ד""ה בתורי) הביאו את גירסת ר""ח בתוורי ופי' שמוכר עגלים קטנים שיולדו לו בשנה זו, ומותר אע""ג שמוזיל לו כיון שרגילות הרבה שמפילות.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רח.  והרשב""א הביא את פי' הרמב""ן וכ""כ התוס'  (סד,א ד""ה מה)  בתי' השני שמדובר שפסק עמו שעל כל סאה שתוציא השדה יתן לו כך וכך, ורב אסר כיון שמוזיל לו מחמת הקדמת המעות. והוסיפו התוס' שלפי' זה לל""ב שם מיירי שעדיין לא יצאו הפירות כלל.
<br>רט.  וברשב""א הביא את פי' הראב""ד שרב מתיר כשחורש בשוורים של הקונה, מפני שמצוי בהם ההפסד ויצא הזול כנגד ההפסד. ונראה שזו כונת רש""י.</span>"	"ב""מ עג. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שה. מאי שבשי שיבשא, ומדוע אמר להם שמואל להפוך בקרקע? 	"רש""י פירש בעלי בתים המלווים תבואה לאריסים לזרע ומשלמים להם לגורן תבואה חדשה. ואסור משום סאה בסאה. ור""ח (בתוד""ה דשבשי) פירש שנותנים מעות לבעל הזמורות בכך וכך המשאוי והם שוים יותר בשעה שזומר הכרמים וליכא תיוהא בזמורות כמו בפירי. ושמואל אמר להם להפוך בקרקע כדי שיקנו בגוף הקרקע, ולכן לא יהיה איסור לא של סאה בסאה ולא של הקדמת מעות."	"ב""מ עג. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שו. רבינא הוה יהיב זוזי לבני אקרא דשנוותא ושפכי ליה טפי כופיתא. מה שאל את רב אשי ומה ענה לו? 	"תחילה שאל האם מותר, וענה לו שכן מכיון שהם מוחלים לו. ואחר שאל שהקרקע לא שלהם, וענה לו שהקרקע משועבדת למיסיה, והמלך אמר שמי שיתן את מיסיה יאכל את פירותיה. רש""י פירש שרבינא היה מקדים להם מעות היין ולפיכך כששופכים לו יותר כופיתא היה חושש משום ריבית. ואמר לו רב אשי שכיון שהיו נותנים לו סתם <sup>רי</sup> ולא אמרו בשביל מעותיך שהיו בטלות אצלנו, מתנה בעלמא נתנו לו. ופירשו התוס' דבריו שלכן אין כאן איסור משום ריבית מאוחרת. וחזר רבינא וחשש לחשש אחר, שאפילו עיקר המקח באיסור, שהקרקע אינה שלהם ומה שלקח מהם גזל הוא, ואמר לו שאינו גזל, דארעא לטסקא משתעבדא <sup>ריא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רי.  כתב הרשב""א בשם רש""י שלאחר הפרעון היו נותנים לו. וברש""י לפנינו לא נזכר.
<br>ריא.  הרשב""א פירש שגם הקושיא השניה היתה משום ריבית, שאיך הם יכולים למחול והרי הקרקע אינה שלהם ואינם יכולים למחול בדבר שאינו שלהם. ובשם הראב""ד כתב דמעיקרא נמי רבינא לא מחשש ריבית היה שואל אלא מחשש גזל, אלא שרב אשי לא הבין כוונתו, וכשאמר לו אוזולי מוזלי גבך  (כן היתה גירסתם)  בירר רבינא דמשום חשש גזל היה שואל. ואף הרמב""ן על דרך פירוש זה הוא מפרש, אלא שהוא מפרש שרבינא לא היה מקדים מעות, אלא בשעת המקח היה נוטל פירות.</span>"	"ב""מ עג: ותוס'"		
